בוקר טוב.
אני שמח לפתוח את הכנס העשירי, כנס העשור של לשכת עורכי הדין בישראל. בשנה שעברה נערך הכנס בסימן שיתוף עם ארגון עורכי הדין הבינלאומי, הגדול והמרכזי, ה- IBA, שגם השנה ינהל עימנו מושב בינלאומי ביום רביעי, ובתקוה מידי יום רביעי במהלך הכנס בכל שנה. השנה נערך הכנס בסימן שיתוף עם אירגון עורכי הדין הגדול בעולם, אפילו יותר גדול משלנו (כן, יש כזה), ה- ABA. בשנה הבאה ייערך הכנס במסגרת אירועי היובל ללשכת עורכי הדין בישראל, וכך, יש לנו, לשמחתנו, בכל שנה, סיבה אחרת למסיבה.
כמובן שגם השנה, הכנס הוא הגדול ביותר לעורכי הדין ולמשפטנים, שנערך אי פעם בישראל. 2,327 עורכי דין ועורכות דין, שופטות ושופטים, משפטנים ומשפטניות מן האקדמיה, המלווים בבני משפחותיהם ובהם 1,065 ילדים, וכן למעלה מ-130 עמיתינו ובני זוגם, אורחינו מחו"ל. אני שמח לקדם את כולם בברכה ובתקווה, שכולנו נפיק מן הכנס הזה עניין רב ותועלת מקצועית, ובהחלט רצוי שנשלב הנאה, רגיעה, מנוחה וכייף, באתר הכנס היפהפה, כאן בעיר אילת, שלחופי הים האדום.
אני מניח, שחשוב לציין שהכנס השנתי אינו ממומן ע"י הלשכה, גם לא השנה ולמרות התוכנית האומנותית הענפה והמיוחדת שלו, אלא ע"י משתתפיו, שנוטלים בו חלק מידי שנה, וכי הלשכה עוסקת במשך כל השנה בענייניהם השוטפים של כל חבריה וחברותיה, לרבות השתלמויות עשירות ומגוונות, שמחיריהם ירדו בשנות הפעילות האחרונות, עפ"י הנחייתי, בלא פחות מ-40% נומינלית.
אני מבקש לברך במיוחד את עמיתינו, חברותנו וחברינו, שהצטרפו אלינו מחו"ל, ביניהם חברים וחברות מאוסטרליה, אנגליה, ארה"ב, בלגיה, גרמניה, הונגריה, הונג קונג, ספרד, איטליה, לוקסנבורג, דרום קוריאה, צרפת, קרואטיה, קנדה, שוויץ ורוסיה.
ברוך הבא, ידידי הטוב, הנשיא הנבחר של ה-ABA, אירגון המונה למעלה מ-400 אלף חברים, מר סטפן ז'ק, שלום לחברתי, סאלי אן שוורץ, הנשיאה המיועדת של ה- ABA INTERNATIONAL, שנמצאת עימנו כאן לראשונה. ברוך הבא נשיא ה-ABA INTERNATIONAL לשעבר, ידידנו הקרוב ואורח קבוע באילת, שיש לו מניות רבות ביוזמה ובארגון של הכנס המשותף עם ה-ABA השנה. תודה לך אהרון (אגב סטיב, אהרון וסאלי הם במקרה או שלא במקרה גם עורכי דין יהודים כשרים).
ברוך הבא מר חוסה מריה דאבו פרננדז, נשיא האירגון האירופי הבינלאומי ה- CCBE. ברוך הבא מר קורדו דה-מרטיני, נשיא האירגון האירופי הבינלאומי ה-UIA. ברוך הבא חברי הותיק, מר לסטר יאנג, נשיא האירגון האסייתי הבינלאומי ה- LAWASIA (אירגון שבחוכמתו הבינלאומית משתרע רק מניו זילנד לפקיסטן ואינו כולל את מדינות הים התיכון האסייתיות). עם הגעתו לכאן הערב של מנכ"ל ה-IBA, מר מרק אליס, אוכל לומר לכם בוודאות, שראשי כל האירגונים הבינלאומיים הבולטים והחשובים בעולם עריכת הדין נמצאים עימנו השנה באילת.
שלום לתובע הכללי הבריטי לשעבר, ידידי הלורד פיטר גולדשמידט. לכבוד הוא לנו שאתה כאן עימנו השבוע.
ברכות מיוחדות לידידנו מלשכת עורכי הדין באיטליה – מר אלדו בולגרלי וגב' מוניקה גזולה, ולידידינו – מר אקארט ברודרמן, ראש אירגון ה- CELA ומר רוברט ויינברג, ראש אירגון ה- AAJL. לראשונה בישראל, שלום מיוחד למר תומס מוקסהאם, מזכ"ל לשכת דרום קוריאה.
שלום לידידינו מר ז'אן לוק-מדינה ושלום למר אלן מארטר, יו"ר ארגון הקרפ"א, ולשאר חברינו מצרפת.
לאורחינו מגרמניה, כרגיל, לא שכחתי אתכם. נשיא הלשכה הפדרלית הגרמנית, ידידנו הטוב מר אקסל פילגס, היה בישראל לא מזמן. סגן הנשיא הבלתי נלאה, חברנו הכמעט ישראלי, מר נורברט ווסטנברגר, שלא מחמיץ אף כנס מזה עשר שנים, כמובן כבר כאן, ועימו בין היתר, ראש לשכת מחוז המבורג, מר אוטמאר קורי וראש לשכת מחוז מינכן, האנסג'ורג' סטהל, שאני מקוה שיחתום עם חברתנו, חלי בן-ארי, יו"ר ועד מחוז חיפה, על ברית בין מחוזות לעבודה מקצועית וליצירת קשרים בינלאומיים משותפים. אני מודה לכם על נוכחותכם ועל ידידותכם המופלאה עם לשכת עורכי הדין בישראל. ברוכים הבאים מר קורד ברוגמן, מנכ"ל איגוד עורכי הדין של גרמניה ושאר חברינו מגרמניה. תודה לכולכם וברוכים הבאים.
אני מתנצל בפני כל מי מבין אורחנו הזרים שלא הזכרתי את שמו. ברוכים תהיו כולכם.
אני מודה לכם על השקעת הזמן והמשאבים שהשקעתם, כדי להגיע לישראל, אני משוכנע שהם ישתלמו לכם במהלך השבוע ושנראה אתכם שוב איתנו גם בכנסים הבאים.
כמובן, תודתנו נתונה לכל אורחינו, שופטות ושופטים, שרי ממשלה וחברי כנסת, משפטניות ומשפטנים מן האקדמיה, פעילים במערכות הממשל בישראל, נציגים וראשי אירגונים מקצועיים עמיתים, אשר באו איתנו לכאן, כדי להשתתף עימנו בדיונים, שיעסקו בכמה מן הנושאים המעניינים ביותר בציבוריות הישראלית של היום בכלל, ושל המערכת המשפטית, הציבורית והמקצועית, בפרט. ברוכים הבאים כולכם.
מקצוע עריכת הדין אינו עוד מקצוע, ככל המקצועות. לשכת עורכי הדין איננה עוד אירגון מקצועי, ככל האירגונים. אולם, בעיניי,הערך המוסף שלנו כעורכי דין בישראל הולך ונשחק לבלי היכר.
לאחרונה שונה חוק לשכת עורכי הדין, ביוזמתנו, והוספה למטרות החובה של הלשכה מטרה נוספת – מתן סיוע משפטי למיעוטי אמצעים. תוכנית שכר המיצוה מעוגנת בחוק ופורחת. המעורבות של לשכת עורכי הדין בחיי הקהילה מגוונת וחדשנית – בסיועו של שר החינוף עומדים עורכי הדין עומדים להיכנס לכיתות בפריפריה ואני מקוה שבהמשך תורחב מעורבותנו בסיוע לחינוך הנוער בישראל. פרוייקטים משותפים עם המשרד לאיכות הסביבה, כולל פרוייקט "המשרד הירוק", עומדים בפתח. הלשכה התחייבה לעודד הגנה מפני הטרדה מינית במקומות עבודה, ולהבדיל הצהירה על התחייבותה לפעול לעידוד השילוב של הורות ופנאי לצד פיתוח הקריירה במשרדי עורכי הדין. צוות גדול בלשכה פועל לשיוויון בתחום ההשמה במיגזר הציבורי ולשמירה על זכויותיהם של בני המיעוטים. הלשכה מעורבת ביוזמה לכינונו של חוק יסוד: החינוך. הלשכה יוזמת ומשתתפת באופן קבוע בביקורות יומיומיות שוטפות בבתי הסוהר בישראל. אנחנו תומכים בתחומים מגוונים בסניגוריה הציבורית ובמקביל לכך מנהלים שיחות משותפות בין ראשי הסינגוריה הציבורית לבכירי הסניגוריה הפרטית לליבון בעיות ונושאים משותפים בתפר שבין הייצוג הפלילי הפרטי לייצוג הפלילי הציבורי. הלשכה פעילה, אולי כפי שלא היתה מעולם, בשורה של יוזמות חברתיות ובפיתוח קשרים עם אירגונים חברתיים רבים מאוד, הפועלים בתחומים של זכויות חברתיות וזכויות אדם בישראל. בנפרד, פורום הצעירים של הלשכה אימץ תוכנית פעולה של עורכי דין למען הקהילה ועוסק בכך רבות.
בבית פנימה, אנו פועלים בניגוד לאינטרס – דורשים הנהגתו של ביטוח מקצועי מנדטורי, עומדים על כך שתוטל עלינו חובת לימודי המשך באמצעות חובת השתלמות שנתית או מצטברת, סבורים שיש לקבוע בחוק או בכללים תוכנית מומחים לדין, שיהא בה כדי לשפר את ההתמקצעות ולכוון נכון יותר את הציבור לקבלת שירות משפטי מתאים ברמה גבוהה בתחומי המשפט השונים וע"י אנשי המקצוע הנכונים, בוחנים כל דרך לטפל באותן מעילות בודדות בכספי לקוחות, בין באמצעות ביטוח ובין בכל דרך יעילה אחרת, יוזמים בשיתוף עם השופטים התייחסות מיוחדת לתרבות הדיונית בבתי המשפט, שנפגמה מאוד בעת האחרונה, יוזמים הפרדה בחקיקה של הטיפול באתיקה מהגופים הנבחרים בלשכה לגופים מקצועיים חדשים ומשתפים פעולה בפיתוח תחום האתיקה עם המרכז לאתיקה החדש שהחל לפעול באקדמיה. אפילו כשעסקנו בתוכנית הלשכה לשיפור רמת המקצוע, עדיין עיכבנו את פירסומה של תוכנית הלשכה לשינוי פני ההתמחות ובחינות ההסמכה עד ששמענו גם את דעתם של הסטודנטים והמתמחים, ובסופו של יום גם שינינו את התוכנית, על מנת להגיע עימם למסקנות משותפות.
אם כך, מדוע יש מי שמעיז לטעון כלפינו שאנחנו "גילדה סגורה" או "קבוצת אליטה יומרנית ויהירה"?
איך לא ברור לכולם – לממשלה, לחברי הכנסת, אנשי האקדמיה ואפילו למתמחים ולסטודנטים, שככה אי אפשר להמשיך ולנהל את מקצוע עריכת הדין בישראל, שרמתו הולכת ומתדרדרת? מתי נתעורר? כשנגיע לעורך דין ה-100 אלף באוכלוסיה, המונה רק 8 מיליון נפש? איזו גילדה סגורה היינו, כאשר רק בעשור האחרון הוכפל מספרינו ואף יותר מכך? אם ההתמחות היא עבדות, מדוע יש מאות מתמחים בשנה שלא מוצאים מקום להתמחות בקרב קרוב ל-30 אלף מאמנים פוטנציאליים?
תוכנית הלשכה המאוזנת, שעיקריה הארכת ההתמחות לשנתיים, שינוי מתכונת הבחינות והנהגת בית הספר למתמחים – היא המעט שבמעט של מה שדרוש לעשות היום בהתייחס למקצוע עריכת הדין. האמת היא שקביעת מיכסת סטודנטים שנתית, הנהגת תואר שני כתנאי מחייב לתחילת התמחות וחיוב בבחינות כניסה להתמחות אחרי הלימודים האקדמאיים, הם באמת הפיתרונות ההכרחיים למצב הקיים. אבל אנחנו עודנו ממתינים, אדוני השר ואדוני היועץ המשפטי לממשלה, להשלמת הבדיקות במחלקת יעוץ וחקיקה למעלה מחודש נוסף שלאחר תום מניין הימים מאז הופצה טיוטת תזכיר החוק המאוד מינורי והפשרני, וכל זאת כ-7-8 שנים מתום הגשת מסקנותיה של ועדה ציבורית רחבת משתתפים, שעסקה בנושא בכללותו והמליצה פה אחד על השינויים ההכרחיים במסגרתו. כל זה, דווקא כאשר יש לנו שר משפטים, שלשמחתנו תומך עקרונית בעמדתנו והצהיר על כך כמעט מיומו הראשון בתפקיד. בינתיים, התוצאות של כל ההתנהלות האיטית הזו ניכרות היטב בבתי המשפט ובמשרדי עורכי הדין בישראל מידי יום, ואתמול נוכחנו גם בתיסכולם העצום של עורכי הדין כתוצאה מכך, אשר בא לידי ביטוי במסגרת המישאל הגדול שנערך בנושא ופורסם בעיתונות.
אשר לעומס בבתי המשפט, לסחבת ולעיוותי הדין הנגרמים כתוצאה מכך. ניכרת נחישותם של השר, של הנשיאה ושל מנהל בתי המשפט להידרש לעניין. עם זאת, צריך להדגיש כי הנחישות המנהיגותית והמוטיבציה לפתח תהליכים שישנו את המצב – את התרבות הדיונית הלקוייה, את הסחבת ואת משפטיזציות היתר בישראל, העמוסה לעייפה מתדיינים ותיקים משפטיים ללא שום פרופורציה לגודל האוכלוסיה – לא יכולות לבוא על חשבון ערכים בסיסיים בולטים כנגישות למשפט וכזכות לייצוג הולם.
בקצרה – שינוי תרבות הדיון ונוהל הדחיות, כן. אולם, למשל, ההתעקשות שלא לדחות דיונים גם כאשר מושגת הסכמת הצדדים זמן רב מבעוד מועד, לא.
מניעת סחבת ודחיות מיותרות, כן.
אבל, הבעת עמדה, לפיה כאשר ישנם יותר מעורך דין אחד במשרד ניתן ויש לקיים את הדיון, למרות היעדרו המוצדק של עורך הדין הקבוע המטפל בתיק, לא.
שמיעת תיקים מיום ליום, כן.
אולם, היעדר התחשבות ביומניהם של עורכי הדין לפחות לגבי תיאום המועד ההתחלתי של שמיעת התיק, לא.
הטלת הוצאות גבוהות על הליכי סרק, כן. אולם, הטלת אגרות על הליכי ביניים מראש, לא.
הפניית עשרות אלפי תיקים לטיפולם של עורכי דין במסגרת ADR,כן, ויפה שעה אחת קודם.
אבל,שיפוט לשעה, לא.
הגדלת סמכויות הרשמים, כן.
אבל, עדיף לבטל כליל את מעמד הרשמים ופשוט למנות תחתם עוד שופטים.
העברת תיקים שבחוסר מעש בהוצל"פ לשיטת איחסון שונה במערכת, כן.
אבל, ביעורם ופגיעה בזכויות קנייניות ובמיוחד של זוכים לא מיוצגים, לא.
בנושא האחרון עותרת הלשכה השבוע לבג"ץ כנגד המדיניות החדשה, וזאת עפ”י החלטה שהתקבלה פה אחד בועד המרכזי.
ייעול הליכי גבייה של חובות, כן.
אולם, שימוש בחברות גבייה גם ע"י רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה תוך הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, לא.
הרשימה עוד ארוכה, אבל המסר שלנו הוא ברור.
לשכת עורכי הדין היא פרטנר בהבנה שיש לשנות את המצב הקיים, ולעיתים גם תוך גביית מחיר ואולי אף מחיר כבד. אולם, מטרת היעילות אינה מקדשת את כל האמצעים ובסופו של יום יש למצוא את האיזונים הנכונים בכל תהליך, תוך שמירה על ערכים מספיקים של מימוש זכות הייצוג, הזכות להליך הוגן והבקשה הבסיסית של כל אדם החפץ בכך "לקבל את יומו הסביר בית המשפט" במובנו המהותי של ביטוי זה.
אולי מילה על התוכנית לבוררות חובה. למעלה משלוש שנים שאני "מטיף" לכך שהעומס בבתי המשפט, בהיעדר מאות תקני שיפוט נוספים, יוכל להיפתר רק בעשיית שימוש מושכל בחלק מעשרות אלפי עורכי הדין הפועלים בישראל. במהלך השנים האחרונות הצענו, מנהל בתי המשפט ואנוכי, להפנות תיקים לבוררות, אפילו בוררות חובה, בכפוף למתן זכות ערעור מלאה לבית המשפט על החלטות הבורר ואף בכפוף לתיחומה של תוכנית דיונית כזו לזמן חירום מוגבל. המציאות, בה נפתחים כ- 1,350,000 הליכים כולל הליכי ביניים בכל שנה במערכת השיפוטית, לצד קיומם של כחצי מיליון תיקים נוספים, המצויים במערכת כצוואר בקבוק קבוע, המוטל על כ-600 שופטים בלבד, הינה מציאות של זמן חירום.
אני יודע שגם השר חושב כך. אני ער לשאלת החוקתיות, המועלית בהקשר להצעה הזו, וייתכן אף שהועד המרכזי בלשכה יתנגד לה, אולם בעיניי השר צודק עקרונית. זה מה שדרוש לנו עתה, גם אפרופו תוכניות לשינוי התרבות הדיונית בישראל.
בהתייחס למושב הפתיחה שלנו הבוקר, הייתי מבקש לשאול את שר החינוך, גדעון סער, מתי בכלל תתממשנה מסקנות ועדת דורנר בעניין חלוקת המשאבים במערכת החינוך המיוחד בישראל והאם פסיקת בג"ץ המורה על הפניית משאבים לשילוב ילדים עם מוגבלויות במסגרות חינוך רגילות, בהסתמך על האמור בחוק חינוך חובה, הינה התערבות לא רצוייה של המערכת השיפוטית בנושאים בעלי השלכות תקציביות?
את שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק (בוז'י) הרצוג – האם קביעה שיפוטית בדבר מינימום כספי לקיומו של אדם בכבוד היתה עלולה להיות התערבות שיפוטית גסה בתחום לא לה?
ואת שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, האם פסיקת בג"ץ בדבר מיגון בתי ספר באיזורים מוכי טילים הינה התערבות שיפוטית בלתי צודקת בסמכויות שילטוניות?
כך או אחרת, תודה רבה לכם, ליתר משתתפי הפאנל, וליתר שרי הממשלה וחברי הכנסת הרבים, המשתתפים בכנס העשור, על שמצאתם פנאי לכבד אותנו כאן בנוכחותכם.
בהיותו של הכנס השנה כנס העשור, אני מבקש במסגרתו להודות במיוחד לראש הלשכה לשעבר, ד"ר שלמה כהן שבעת כהונתו הגה ומימש את חזון הכנס השנתי, לפרופ' אהרון נמדר יוזם ויו"ר הכנסים הראשונים, לעו"ד איתן ארז, יו"ר הכנס הנוכחי ויו"ר הועדה המארגנת של הכנסים השנתיים בין השנים 2002-2005 ולעו"ד יוסי מנדלסון, יו"ר הועדה המארגנת של הכנסים השנתיים בין השנים 2006-2009. כולכם מתנדבים, זה לא מובן מאליו ותודה רבה לכם בשם הלשכה ובשם משתתפי כל הכנסים השנתיים במהלך העשור. המפעל שהקמתם חשוב, יפה ומרגש.
אני מבקש להודות לחברות ולחברים, שאיפשרו לנו לקיים את כנס העשור, המעניין והמרתק הזה – לחברי ועדת הכנס כולם בראשותו של חברנו, איתן אפשטיין, שקפץ למים בלתי נודעים רק בקיץ האחרון ועשה עבודה מדהימה. איתן לא יכול היה לעשות זאת ללא עו"ד הילה רוזן-גליקשטיין, שבמסירותה ללא קץ ובאיכפתיות שלה הולידה שני תינוקות לאחרונה – אחת אמיתית והשני, במהלך חופשת הלידה, את כנס העשור. ליושבי ראש המכון להשתלמות יוסי מנדלסון וארנה לין, לצוות הלשכה – למנכלי"ת הלשכה, לינדה שפיר, שלצד ניהול ענייני הלשכה עסקה רבות מאוד גם בכנס, למנהלת הכנס הזה וכל הכנסים שהיו מזה עשר שנים, מירי חדד-ספיר ולכל צוות מכון ההשתלמות, לסמנכ"ל הלשכה אלי נקר, לבני כהן, לבנצ'י ציטרין ולכל הצוות ב"כהן-רימון", לחברת דיזנהויז, למנהליה ולעובדיה, לממונה על הקשרים הבינלאומיים של הלשכה שעבדה ללא לאות ועם מעט עזרה, דיקלה אלקבץ, ולעוזרת שלי, שהיתה השנה מעורבת מאוד גם בהכנת הכנס ושאין לה שום תחליף, אביטל אוזן. תודה לכל צוות הלשכה, אשר על המלאכה.
אני בטוח ומקווה, שכולנו נהנה מן התוכנית העיונית המרתקת ומן האירועים החברתיים והתרבותיים, כפי שהבטחתי, נדמה לי שהם עשירים במיוחד השנה. שנצא מכאן כולנו בסוף השבוע הזה מחוזקים ומחודשים.
תודה רבה וברוכים הבאים.
בברכה,